ספר הישר
העמוד האחד - הלב הטוב והזך, כי בהיות האדם טוב עם בני אדם יהיה טוב עם אלהים ויהיה טוב עם אנשים, כאשר אמר הכתוב (שמואל א ב) ״וטוב גם עם ה׳ וגם עם אנשים״.
ספר הישר
המידה הרביעית - העזות. דע, כי מידת העזות תבטל רוב העבודה, כמו שאמר הנביא (ירמיהו ו׳:ט״ו) ״גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו״. ומי שלא ייכלם מבני אדם ממעשיו, לא תדבק בו העבודה, כי הכתוב אומר (שמואל א ב) ״וטוב גם עם ה׳ וגם עם אנשים״. וכל מי שיהיה עניו לבורא, יהיה עניו לכל אדם. אם כן נאמר, שכל מעיז פניו לבני אדם מעיז פניו לבורא. ועל כן צריך אדם להכניע יצרו במידה הזאת ולזכור הרעה שיש בה. ושיקנא בענוים כראותו אותם וכשמעו תהילתם מלשון כל איש. וכאשר ירצה להסיר זאת המידה, ירגיל להכניע נפשו ולהתבייש מכל בני אדם, וילך בקומה כפופה ועיניו לארץ, ויזכור כי העזות תשחית כל עבודתו.
שני לוחות הברית
הכלל העולה צריך לראות תמיד להיות אהוב למטה ונחמד למעלה, וכמו שכתוב (ש"א ב, כו) טוב אלהים ועם אנשים, ונאמר (משלי ג, ד) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. ותנן (אבות ג, י) כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו. ותמיד יראה להוסיף אהבה כדאיתא בפרק קמא דשבת (י, ב) אמר רבא בר מחסיא א"ר חמא בר גוריא אמר רב הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעוהגה"הזה לשון תוס', הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו, ודוקא במתנה שנותן לו ע"י אהבה שאין המקבל מתבייש, אבל הנותן צדקה שחבירו מתבייש, מתן בסתר יכפה אף (משלי כא, יד), עד כאן:, שנאמר (שמות לא, יד) לדעת כי אני ה' מקדשכם. תניא נמי הכא כו', עד מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו. מאי עביד ליה. אמר אביי שאיף ליה משחא, ומליא ליה כוחלא. והאידנא דחיישינן לכשפים מאי. אמר רב פפא שייף ליה מאותו המין, עד כאן: